© כל הזכויות שמורות לתמר וינברג 2016

הריצה מזמנת חוויות חדשות מעת לעת, וחוויות חדשות זה מגניב. נכון? או שלא?

בכל מקרה חוויות חדשות הן הרפתקאה. 

מירוץ שחר ה-3 נופל בדיוק על ההגדרה הזאת.

אני מכירה את מתאר האיזור, ראיתי את גרף הריצה שנעשה אחרי ההכנה. יהודה אמר שזו ריצה קשה. לא שלא ידעתי.

ובכל זאת לא השתפנתי לרוץ...

בפעם הראשונה רצתי 21 קילומטרים ביממה אחת, בפעם הראשונה רצתי באמצע הלילה בשטח שבעה קילומטרים, ובפעם הראשונה שמחתי לפגוש אנשים כשאני בבגדי ריצה.

מחפשת את האדוויל בתיק, עברו ארבע שעות והשיניים כואבות לי. ככה אני ממוצאי שבת. סופרת את השעות בין כדורי האנטיביוטיקה שאמורים לחסל שם את הדלקת ומבינה שזה הלחץ שמתבטא בגוף שלא יכול להכיל אותו. אבל לא מבינה מה יש לי להילחץ?

כבר רצתי עשרה ק"מ, פעמיים במירוצים ועוד חמש פעמים,...

 זהו, עכשיו זה רישמי, אני רצה. יש תמונות בפייסבוק, מדליה מאילת, כולם יודעים, וכל מה שנשאר לי זה להמשיך לרוץ. כי המירוץ באילת מעולם לא היה מטרה אלא רק אבן דרך. אבן דרך משמעותית אמנם, אבל רק עוד נקודה על הרצף.

אז נפרדנו מאילת, סוף השבוע עבר, חזרנו לעבודה, ולשגרה המבורכת.

ע...

Please reload

תמר וינברג, 47, מרמת מגשימים.

כותבת, אוהבת, מקטרת, מאלתרת, ובזמן האחרון גם רצה. 

בבלוג הזה אני מנסה להבין את עצמי, לעודד ברגעי הקושי, להתלהב כשיש ממה, ולמצות את החוויה.

מצטרפים?

אני, תמר
תוכלו לעקוב אחרי גם כאן
פוסטים אחרונים

October 9, 2017

September 24, 2017

Please reload

חיפוש לפי תגיות
  • Facebook Social Icon