© כל הזכויות שמורות לתמר וינברג 2016

אחרון אחרון חביב?

 

 

 

הריצה מזמנת חוויות חדשות מעת לעת, וחוויות חדשות זה מגניב. נכון? או שלא?

בכל מקרה חוויות חדשות הן הרפתקאה. 

מירוץ שחר ה-3 נופל בדיוק על ההגדרה הזאת.

אני מכירה את מתאר האיזור, ראיתי את גרף הריצה שנעשה אחרי ההכנה. יהודה אמר שזו ריצה קשה. לא שלא ידעתי.

ובכל זאת לא השתפנתי לרוץ  5 ק"מ כמו שתכננתי בשלב מסויים, אלא הלכתי על כל הקופה. למדתי את המסלול: עלייה חזקה, המשך העלייה, אחר כך עוד עלייה רצינית, ואחרי 5.5 ק"מ בערך זה מתחיל לרדת. פשוט. סוג של.

ביום רביעי רצתי עם יהודה עשרה קילומטרים עד אבני אית"ן ובחזרה. אני על זה.

החבר'ה באלוני הבשן היו נפלאים ומאורגנים למופת. חולצות, מספרי חזה, מדבקה. אפילו לא היה קר כמו שחששתי. אמרנו שלום לרצי ה 15 ק"מ, התבדחנו עם רצי ה 10 ק"מ בבדיחות של רצים, והופ יצאנו לדרך.

עליה ראשונה עוד ניסיתי לרוץ, ההמשך שלה כבר היה בלתי ישים מבחינתי. גם לא בהליכה מהירה, ואחרי שני קילומטרים הבנתי שנשארנו אחרונים. אחרי עוד קילומטר וחצי גם הפסקנו לראות את אחרוני הקבוצה, אבל מה איכפת לי הרצים, הנוף היה מטמטם! ובריצת שטח לא מסתכלים על זמנים. ככה לימדו אותי.

 

ההשוואה להר ועמק הייתה בלתי נמנעת. בדומה להר ועמק היה תוואי שטח קשה, גם בעליות וגם בירידה. בדומה להר ועמק באתי בשביל לנצח את השביל ולא את אף אחד. בדומה להר ועמק היה איתי מישהו שעודד ותמך ודירבן (ותודה!). בשונה מהר ועמק פה היה צל, וזו הייתה רק ריצה אחת שמקלחת בסופה ולא 24 שעות של התכלבות. ובשונה מהר לעמק היו עמדות מים בדרך, והיו בנות נחמדות שעודדו. תודה!

בדרך חשבתי שיש מצב שירידות דופקות את הברכיים, אבל בוודאות - עליות דופקות את המצברוח.

 

בסוף הירידה החזקה, כשהתחברנו לדרך המקבילה לכביש המזרחי, פגשנו את רצי ה 15 ק"מ, ואת הזנב של רצי ה 5 ק"מ. נכון שהדרך יחסית מישורית אבל "יחסי" כבר רומז משהו על מה שקרה שם.

כשהגענו לשער הסיום כבר לא עמד בו אף אחד לחכות לרצים. מולינו בכביש צעדו משפחות וילדים הביתה, וכנראה כך מרגישים כשמסיימים אחרונים. 

בכל זאת, סיימנו עשרה קילומטרים וברומנטיות דביקה נתנו ידיים לתמונת הסיום.

כשהגענו הביתה ובדקתי את הזמנים באתר הסתבר שהיו שניים שהגיעו אחרינו, אז גם את הכבוד המפוקפק של ה"מקום האחרון" לא אקבל הפעם. לעומת זאת, כשמסתכלים קטגורית, אצל הנשים הייתי במקום השמיני.

לפחות השארתי לעצמי מקום נרחב לשיפורים.

 

 

* אם אהבתם את הפוסט תוכלו ללחוץ על הלב הריק מימין, וגם הוא וגם אני נתמלא שמחה  

ואם יש לכם תגובה, אשמח אם תרשמו אותה פה מתחת מימין

ואם תרצו שכל פוסט חדש יגיע אליכם למייל, אתם מוזמנים להירשם ואני מבטיחה לא להגזים.

Share on Facebook
Please reload

RECENT POSTS:
SEARCH BY TAGS:

October 9, 2017

September 24, 2017

Please reload